טיפול פליאטיבי הינו גישת טיפול בחולים עם מחלה חשוכת מרפא. מטרתו העיקרית של הטיפול הפליאטיבי היא לשפר עד כמה שניתן את איכות החיים של החולה באמצעות שליטה בכאב, ובתסמינים גופניים אחרים, תוך מתן מענה לצרכים נפשיים, חברתיים, פסיכולוגיים ורוחניים של החולה ובני משפחתו.

הטיפול הפליאטיבי נועד לחולים הסובלים ממחלה חמורה חשוכת מרפא מתקדמת (serious illness disease), כגון סרטן בשלב הטיפולי האקטיבי או בשלב מתקדם, מחלת ניוון שרירים, חולים הסובלים מאי ספיקת לב, כבד, כליה או ריאות שאינם מיועדים להשתלה, חולים המטופלים בדיאליזה, ילדים בעלי מומים מולדים קשים, וחולי שיטיון (דמנציה.) ניתן ליישם את הטיפול הפליאטיבי כבר בשלבים מוקדמים של המחלה, בשילוב עם טיפולים רפואיים קורטיביים, הניתנים כחלק מהמאמצים לרפא את המחלה, ובמקביל לטיפולים העשויים לשנות את מהלך המחלה. את הטיפול הפליאטיבי ההתחלתי יכול להעניק הצוות המטפל הראשוני ( רופא משפחה, רופא ילדים, אונקולוג, נוירולוג, פולמונולוג, נפרולוג, גריאטר וכדומה ).

במדינות רבות כגון אנגליה, קנדה ואוסטרליה, ובארצות הברית, קיימת התמחות מוכרת ברפואה פליאטיבית. ב-2009 הכיר משרד הבריאות בישראל במומחיות בסיעוד הפליאטיבי. באותה שנה יצא חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 30/09  אשר קבע שלכל אזרח במדינת ישראל תהיה נגישות לשירות פליאטיבי בבית, בבתי חולים כלליים, בבתי חולים גריאטרים או בבתי אבות. בדומה לארצות הברית, חולים הזכאים לשירותים הפליאטיביים בישראל הם אלה עם תוחלת חיים משוערת של חצי שנה. ב2013- אישר משרד הבריאות את הרפואה הפליאטיבית כתחום התמחות.

טפול פליאטיבי ראשוני יינתן על ידי הצוות הרפואי הראשוני המטפל באותו חולה (רופא המשפחה, גריאטר, נוירולוג, אונקולוג, נפרולוג, קרדיולוג , רופא ילדים ). טפול שניוני יינתן במשותף עם הצוות הרפואי הראשוני והצוות הפליאטיבי ובשלב מיתקדם על ידי צוות פליאטיבי ייעודי.

אתר זה מהווה מקור למידע , להכשרה, לחינוך ולמחקר לאוכלוסיית העוסקים בטיפול פליאטיבי בכל הרמות.